כניסת חברים | הצטרפות חברים  
כניסה למערכת
שם משתמש:
סיסמה:
זכור אותי
איבדת סיסמה? | הצטרף לקהילה
Flowers hothouses10
» סיפורי ראשונים

בית הכנסת

מתוך: זכרונותיהם של גדעון אבני ומרים סברדלוב, חברי כפר-ויתקין
בית הכנסת

בחגי תשרי מתמלא בית-הכנסת במאות מתפללים מתושבי האיזור. גברים נשים וטף. כשצר המקום בפנים מתמקמים המונים ברחבה שלפני בית- הכנסת, מאזינים לתפילה, מחכים לתקיעת השופר ולברכות והאיחולים שאחרי התפילה.

כשעלו החברים המייסדים בשנת 1933 לנקודה בה הוקם המושב נילוו אליהם מספר הורים מבוגרים שעלו ובאו בעקבות בניהם החלוצים.

באותן שנים של עשייה ובנייה קדחתנית רוב חברי הכפר היו אפיקורסים להכעיס, שפכו את התינוק יחד עם מי האמבט, למרות שבאו ממשפחות דתיות מסורתיות וההשכלה שקיבלו ב"חדר" ובישיבות היתה תורנית, הם העדיפו לדבוק בתורות אחרות - הציונות והסוציאליזם. כאשר ההורים הזקנים ביקשו להקים לעצמם מקום לתפילה, פרץ בציבור החברים בכפר וויכוח סוער קשה ונוקב.

החבר ליפא גולדברג מזכיר בהספדו לחבר חיים אשלגי ז"ל כי בתקופה זו הועיד חיים את ביתו הקטן לשמש כבית-כנסת. למרות האוירה העויינת הצליחו לבסוף ההורים הזקנים לזכות ולהקים צריף עץ קטן ששימש כבית-כנסת בסמוך לביתו של הוטרינר אשכנזי (כיום רח' "דרך הים" ליד ביתו של אלחנן רוזנברג).

מפעם לפעם נאלצו המתפללים לצאת לרחוב ולבקש מעובר-אורח אקראי, או מאחד השכנים שיצטרף אליהם להשלמת המניין ובכך ליטול חלק במצווה חשובה.

הנכדים שנולדו בארץ הדירו רגליהם מבית-הכנסת באופן מופגן ומוחלט.

גדעון אבני מספר שהוא היה הנער הראשון והיחידי שחגג בר-מצוה בבית-הכנסת

והוא עשה זאת לבקשת סבו וסבתו.

רק לאחר מספר שנים כאשר היתה כבר אפשרות ללמוד בצורה מסודרת את "ההפטרה" עלו לתורה  גם בני-כפר  נוספים. 

בצריף שליד בית הכנסת גר צבי מלומד הלוא הוא ר' הירש ששימש כחזן וגבאי. אחריו בא ר' שמשון מכפר-הרואה ובמשך עשרים שנה הנעים בקולו הצח והצלול לקהל המתפללים. בשמחת-תורה היה מביא תגבורת של בני נוער מכפר-הרואה למען הרבות בשמחת ההקפות (הם הלכו כל הדרך ברגל).

כשהמצב הכלכלי בכפר השתפר המשקים התרחבו והתבססו יצאו ההורים הזקנים ובראשם אדון מרדכי הָכֶּה מבית-ינאי, להגשים את חלומם חזון בניית בניין הָדוּר לבית- הכנסת. בית הכנסת תוכנן בשנת 1941 בנדיבותו של האדריכל הירושלמי אליעזר ילין שבאותה עת היה לו בית בבית-ינאי ונהג מידי פעם להתפלל בבית הכנסת בכפר. בתכנון המקורי היתה צריכה להיבנות כיפה בגג בית-הכנסת אך מחוסר תקציב הדבר לא נעשה[1].

וכך בעזרת תרומות ממקורות שונים הוקם בניין לתפארת במרכז הכפר, על הביצוע היה אחראי  האדריכל פיליפ ביהם מבית-חרות.  בנין בית הכנסת הושלם בסוף שנת 1947 וחנוכת הבית נערכה ב-19 בינואר 1948[2] .

בשנות ה-60 הוסיף האדריכל אורי ביהם מחופית את התוספת בצידו הדרומי של הבניין.

 הריהוט המאסיבי לבית-הכנסת הזמינו בנגריה של קיבוץ מעברות, קיבוץ של השומר הצעיר, אשר נתן אשראי נדיב וביצע את המשימה. כאשר חל עיכוב בתשלום החוב פנה גזבר מעברות בתלונה מרה באוזני אברהם סברדלוב ששימש כמרכז הכפר באותה העת. אברהם בהומור ניסה לפייס את הגזבר בהצעה שאי אפשר לסרב לה, לחלק לחברי קיבוץ מעברות "עליות לתורה" בשבתות וחגים, חינם אין כסף...

ר' שלום אמיתי שרת את הציבור בבית-הכנסת למעלה מיובל שנים. הוא סיפק את צרכי הדת של הקהילה, בדרכי נועםהצליח לקרב חברים וילדים לבית-הכנסת. לפני החגים נהג להזמין את ילדי הגנים ובית-הספר לבקר ביקורים יזומים, יחד עם ההסברים חיבב עליהם את המקום בעזרת ממתקים.

דר' קינג מחופית ומשפחתו תרמו לאין ערוך לאווירה והמנהיגות הטובה ששררה בבית-הכנסת. הוא שהיה גם רופא צבאי בצנחנים השתלב בציבור והעלה את הרמה בכמה וכמה דרגות קדימה.

מרים סברדלוב, חברת הכפר, כותבת: "התחלתי לבקר באופן קבוע ארבע פעמים בשנה בבית-הכנסת משנת 1973, עומדת בהבטחה שנתתי לאימי המנוחה, יום כיפור, שמחת תורה, שביעי של פסח וחג השבועות. בחגים אלה נוהגים לומר "יזכור" בתפילת הבוקר לנשמות בני משפחה שהלכו לעולמם. בבית-הכנסת שלנו נוהגים לומר "יזכור" גם לזכר חללי צה"ל, בני הכפר והאיזור.

ר'  שלום אמיתי היה קורא בשמותיהם בקול רועד מבכי. היו שנים שבית-הכנסת היה הומה אדם. ביניהם רבים מוותיקי החברים שבאו להתפלל בשבתות ומועדים נזכרים בגירסא דינקותא.

כשהייתי מתבוננת בהם ממקומי ב"עזרת הנשים", כשהם עומדים עטופים בטליתות, היתה האסיפה הכללית שנערכה באחת מהשנים, אחרי מלחמת השחרור, עולה בזיכרוני.

באותה אסיפה עמד על הפרק סעיף אישור תקציב לבית-הכנסת שהביא אברהם סברדלוב לדיון

ולאישור. לתדהמתי קמו החברים, ממנהיגי הכפר ובוניו, ושפכו קיתונות בוז ולעג על ההצעה ועל המביא אותה. הוויכוח נמשך בלשון בוטה ערב שלם, הלשונות הותרו חופשי, חופשי, לבסוף נערכה הצבעה והסעיף אושר ברוב דחוק לא לפני שאברהם סברדלוב ענה למקטרגים: "חכו, חכו כשתזדקנו תרוצו על ארבע להתפלל בבית-הכנסת. מוטב איפוא שתדאגו למקום בו תוכלו לשבת ולהתפלל בו".

אמר ולא ידע עד כמה נבואתו התגשמה..."

                                                מתוך: זכרונותיהם של גדעון אבני ומרים סברדלוב

                                                                             חברי כפר-ויתקין



1.  על פי מה שנמסר לגדעון אבני על ידי האדריכל דוד קרוייאנקר מירושלים

2. בארכיון עמק חפר נמצאים: ההזמנה מועד בנין בית הכנסת וכן הדברים שהוקראו בחנוכת הבית.

 


<< 75 שנה לעליה לקרקע ול"הבית-הגדול" מועדון 60+ >>

אפשרויות: Toolkit PM Email PDF Bookmark Print |
האחריות על התגובות למאמרים השונים חלה על שולחיהן. הנהלת האתר אינה אחראית על תוכנן.