זה היה בחורף 1934, חודשים ספורים לאחר המעבר מ"שכונת הצריפים" שליד "בית הראשונים" עברנו מאזור שופע ירק ובעלי חיים, ל-"נקודת הקבע", כפר ויתקין היום, שהיה מקום שומם של גבעות וחולות נודדים.
בחגי תשרי מתמלא בית-הכנסת במאות מתפללים מתושבי האיזור. גברים נשים וטף. כשצר המקום בפנים מתמקמים המונים ברחבה שלפני בית- הכנסת, מאזינים לתפילה, מחכים לתקיעת השופר ולברכות והאיחולים שאחרי התפילה.
לפני שבעים וחמש שנה ביום ב' בטבת תר"צ 2.1.1930 עלתה קבוצת הכיבוש שנודעה לימים בשם "עשרים הראשונים", "לבית הגדול", והחלה ההתיישבות בואדי חוארת.
הקבוצה מנתה 19 בחורים רווקים וזוג נשוי אחד - 12 מארגון ב' ע"ש יוסף ויתקין ו-8 מחברי ארגון ג'-העמק, כלומר בפועל מנתה הקבוצה 21 חברים.
הקבוצה מנתה 19 בחורים רווקים וזוג נשוי אחד - 12 מארגון ב' ע"ש יוסף ויתקין ו-8 מחברי ארגון ג'-העמק, כלומר בפועל מנתה הקבוצה 21 חברים.
בתחילת שנות השמונים של המאה ה-19 בנה אנטואן ב. טאיאן, בחלקה הגדולה, את "הבית-הגדול" כבית אחוזה. הבית נבנה מאבני כורכר שנחצבו ברכס עליו הוא בנוי. אנטואן חפר באר מדרום מזרח לבית, נטע פרדס וזרע חלק מהאדמות בשותפות עם הבדואים המקומיים שהפכו לאריסיו.
בבוקר אביב בשנת תשמ"ד נכנס אצלי הדוד דן ואמר לי כדברים האלה: "אם כן, המהנדסים אומרים שבקרוב לא יהיה הגשר עץ והרופאים אומרים שבקרוב לא יהיה דן. אז אני רוצה לספר לך איך הקימונו את הגשר עץ. בדיוק איך זה היה".
"מאחר שעלינו לבית הגדול בסוף שנת 1929 הרי שהסדר הראשון היה ב-1930.בתקופה זו שהו בבית הגדול מעט יותר מ-20 חברים והם: פורת, שולם גולדגרד, גרשוני, א...
בשיחה עם הח' עופר ישראלי התברר לי שיש הרבה חברים בכפר שלא ידוע להם אודות הגשר המפואר אשר בנינו על נחל אלכסנדר לפני שעלינו לבית הראשונים ואשר היה לדאבוננו, ללא צורך בכלל.
בספר "חידודין" של בן-ציון גפני מסופר על בניית גשר העץ שנעשתה כולה כידוע בעבודת ידיים בעזרת גלגלות, חבלים ועוד אמצעים שונים. הנעת הפטיש, בן מאה וחמישים הק"ג, מעלה מטה, מעלה מטה, לוותה בשיר באידיש על חנה'לה הקטנה הלומדת לשון קודש, שיר שכונה ע"י בוני הגשר "הדובינושקה של הגשר" וסיקרן אותי לדעת את פרוש השם, ובנוסף רציתי לדעת את הלחן.
עוד בחורף 1933 - עם גמר עבודות הנטיעה והבנין בסביבה וחיפוש אחרי מקורות עבודה בסביבה עלתה ההצעה לבנות גשר על הנחל אשר יקרב אותנו אל חדרה. כי זאת לדעת שהקשר היחידי עם חדרה היה: או דרך "קיר המוות" או דרך שפת הים.
במחזור התפילות של ראש השנה כתוב בנושא "סדר תשליך": "ביום הראשון של ראש השנה (ואם חל בשבת – ביום השני) אחרי תפילת מנחה (כלומר אחר הצהרים) נוהגים ללכת אל נהר או באר מים ולאמר פסוקים מספר מיכה פרק ז', מתהילים פרק קיח' ומישעיהו יא' ועוד.




