מאת: בר-כוכבא מדרשי

בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 עברה ה"פרייה" (מקום משכנם של פרי ההרבעה)שינוי יעוד. מאמריקה הגיעה לכפרנו שיטת ההזרעה המלאכותית. לא עוד מביאים את הפרה אל הפר, אלא הפר בא אל הפרה. לא בדיוק הפר, אלא זרע ש"נחלב" מגופו, מובא בהקפאה עמוקה אל הפרה.
זלמן אוריון, שהיה אחראי על הפרייה, עבר קורס להזרעה מלאכותית, והוא יבוא אל הפרות ויבצע את ההזרעה המלאכותית.
אני לא יודע אם הרפת שלנו נבחרה להיות ראשונה, או שבדיוק 'דרשה' אצלנו הפרה חמודה על כל פנים היינו בין הראשונים לנסות את השיטה החדשנית.
ביום שאוריון בא להזריע, התאספו ברפתנו מספר רפתנים שכנים, וגם כמה מילדי הרחוב, כשההורים לא ראו בעין יפה את השתתפותנו, שמא נתקלקל בגלל גילנו הצעיר, ונראה דברים שאסור לנו לראות.
לאמא נאמר להכין מים חמים ומגבת לבנה, חשבנו שזה חלק מתהליך ההזרעה, אבל התברר שזה היה לטובת רחיצת הידיים של המזריע לאחר ההזרעה.
אוריון הוציא צינור זכוכית ודחף לבושת של הפרה, אחר כך הוציא את המבחנות שלו, הוציא כופתית זרע קפואה, המיס בנוזל כלשהו, הכניס דרך צינור הזכוכית לגוף הפרה, ובעזרת בוכנת המזרק, דחף את הנוזל לתוך הרחם. קפלינסקי ציקצק בלשונו, ואמר:"אם יצא מהמבחנה הזאת עגל, אני 'קוגילאגר'."
יוס'ל כושר אמר כי הוא משוכנע שאי אפשר להחליף את העבודה של פר ששוקל יותר מטון בכמה מבחנות זכוכית.
תאמינו או לא, אחרי תשעה חודשים הפרה חמודה המליטה עגל שחור עם כוכב לבן במצח, עגל בריא ומקפץ, שחיפש לינוק חלב כמו כל עגל אחר. כל משך זמן גידולו, בחנתי אותו מדי יום, אבל הוא נראה כמו כל עגל אחר, עד שנשלח לשחיטה, ומה עוד שהביא הרבה כסף כפדיון, כך שסוף טוב, הכל טוב.